סמדר
היא חברת קיבוץ לשעבר. בת 51. רוכבת על אופני שטח עשרות קילומטרים בשבוע
היא אומרת שהיא אדם מקובע, כאילו חיה בתוך קופסה

סמדר
היא אמא של אור. יש לה חלומות אמיצים ומשאלות לב כמעט בלתי אפשריות. לעצור את הזמן. לזקק בתוך קפסולה ריחות, שיישארו איתה לנצח
את ריח גופו של הנער שלה, בן ה 13 כמעט
את ריח הווניל של האוכל שלו, שמזכיר לה כל כך את ילדותה שלה כל פעם שהיא פותחת את שקית המזון שלו. ״שקית קנגורו״ קוראים לה
היא עוטפת אותו במגבת ובשבילה הוא תמיד יהיה התינוק שלה
חוסר הודאות מתי יגיע הרגע, שהיא תצטרך להיפרד ממנו, קורע אותה לגזרים. היא חיה בתוך קופסה שהיא 4 קירות ביתם

שם הם מוגנים ומשמרים בכל יום ובכל רגע את הזיכרונות שלהם יחד
סמדר אומרת שאור הוא ילד שחי מאהבה
אני אומרת שסמדר היא אשה מלאת עוצמה, יופי וכוחות, והלוואי והיא רק תראה ותזכור, שהיא לא רק אמא של אור, כי בתוכה יש אור גדול הרבה יותר ויבוא היום והיא תזרח איתו החוצה
תודה סמדר ואור שהכנסתם אותי לביתכם, לחברות שלכם ולאהבה האינסופית של אם ובנה