רגע לפני שפגשתי את סהמאן בפעם השלישית בחיי, סהמאן נפטר 

לאנשים שנכנסים לחיינו לתקופת זמן קצרה, יש תפקיד חזק ומשמעותי
הם מגיעים בדיוק ברגע שהיינו צריכים אותם והם אותנו
״התפקיד״ של סהמאן, טאסנים וג׳אפר היה להיכנס לחיי ולתת לי את המתנה הגדולה מכולם - להבין ולהתחבר לעצמי כצלמת וכאדם
והחלק שלי, בחיבור הנדיר בינינו, היה ליצור עבורם זיכרונות מסהמאן לכל החיים, ולחלוק ולרכך, ולו במעט, את הכאב של מחלת בנם והקושי בלהיות לבד בשטחי ישראל, ברגעים כה קשים

 

נקודת המבט שלי מתפתחת ומשתנה והמפגש ביני לבין המשפחה המדהימה הזו, היה סימן למשמעות בגללה בחרתי לעסוק בסוג צילום בוחן, כן, אינטימי ואמיתי שכזה

 סהמאן בן ה 3, נפטר ב 11.7.2019 וזכיתי להכירו רק בחודש האחרון לחייו

הוא נולד בחלחול, היה בן בכור להוריו ואח גדול לביסן הקטנה, הוא אהב חיות והיה פעוט שמנמן, הוא אהב להשתולל על הספה עם אבא ג'אפר ולהתלבש בשיא האופנה

לגעת באצבעותיו הקטנות בעפעפיים של הוריו, הרגיע אותו מאוד ברגעי הכאב הקשים

PHOTO IS:RAEL

בחודש נובמבר 2020  התקיים  פסטיבל הצילום הבינלאומי ה -8  והיה לי הכבוד להיות בין 20 זוכי הקול קורא, בנושא "טרנספורמציה", אשר נבחרו מבין מאות צלמים מרחבי העולם

 במעמד זה ניתנה לי ההזדמנות לספר בתערוכה המרכזית את סיפורו של סהמאן אלחוש, ובזכות הפסטיבל גם זכיתי לפגוש בטאסנים וג'אפר פעם אחת נוספת בישראל. להתרגש יחד איתם מול התיעוד שלהם ושל בנם הפעוט, לבלות בחוף ים קסום ביפו, וללוות אותם שוב למחסום תרקומיא, שם תיעדתי אותם בפעם האחרונה רגע לפני שנפרדנו

עבורי הפריים האחרון הזה הוא סוג של סגירת מעגל לתמונה הראשונה, אותה צילמתי עם כניסתם לישראל כשבנם סהמאן, נישא בזרועותיהם

סהמאן 2016-2019

תודה שנכנסת לחיי